אישונים
" בלטה עבודתה של דנה רוטנברג 'אישונים' , דואט לשני גברים- אופיר יודלביץ' ואורי שפיר. לצדם, על הבמה, שני מוסיקאים פרועים במובן הכי טוב של המילה- נועם ענבר ואדם שפלן. בתחילה, עומדים שני הגברים בתוך מעגל אור המוקרן לעברם. שניהם לבושים בחליפות ועניבות פרפר ונראים כמו שני אנשי עסקים מהוגנים בדרך מעלה, אך למעשה, אלה שני מתחרים מלאי טסטוסטרון שחיים בבועה שבה המרוץ הוא חזות הכל.
פרק שלם מוקדש למפגש הראשוני ביניהם; האחד מושיט לרעהו יד והוא עונה לו בדחיפה ידידותית על חזהו וכך מתחיל ריקוד שלם של מחוות ידיים מכל ההיי פייבים וכייפים וכפות שאי פעם רוכזו על במה אחת. רוטנברג מצויה בדקויות עולם הקודים הגברי והיא שולה משם פנינים כוריאוגרפייות, בהומור, בחן ובחושי במה מחודדים.
במקביל לתחרות ולהתחברות בין הגברים, מתקיימת תחרות סמויה על תשומת לבו של הקהל בין הרקדנים והנגנים. פעם זוכים אלה ופעם אלה ובמבט לאחור, הזוכים הם הצופים."
(אורה ברפמן, דיבוריקוד)
"אישונים" של דנה רוטנברג פועל על כפל המשמעות של שם היצירה. מה שנראה לעין אינו בהכרח מה שניצב לפניה. משום כך יש לדואט הגברי הזה פנים אחרות, שבהן ההומו-ארוטיות נובעת מעצם טבעה של העמדת שניים דומים-שונים זה לצד זה, ובתנועה שעוברת משעשועי כאפה ידידותיים מתגרים לסאדו-מאזו אירוטי. אופיר יודילביץ' ואורי שפיר, עם המוזיקה של נועם ענבר ואדם שפלן נענים לאתגר היטב."
(צבי גורן, אתר הבמה)
נע באוזן
"חווית מחול מרשימה...עבודה מושקעת מכל הבחינות...חוויה רגשית אינטנסיבית, עם טעם של עוד"
( dancelife.co.il )
"הישג מיוחד של דנה רוטנברג... קטעי סולו מרשימים וקטעים קבוצתיים משוכללים"
(צבי גורן, הבמה)
innovative choreography…NABA stood out and made me reconsider performance norms anew. It's not often I see such adventurous work…bold challenges to traditional concert structure."
שחיה לילית
"שחייה לילית" של דנה רוטנברג הייתה במידה רבה הטובה בין השתיים, כמחול מעובד לפרטיו בתנועה סוחפת, עם היבטים של אלימות, אין אונים, הומור ו"ביחד". אלה היו כביטוי ערכי ברור של מצב אישי וחברתי, שבו הקורבן, בביצוע מרגש של יגאל פורמן, מוצא עצמו מול ארבע נשים, מושכות-דוחות, מתמסרות-מתנגדות, נאנסות ואונסות.
(צבי גורן, הבמה)
"יצירתה של דנה רוטנברג, "שחייה לילית", בה משתתפים מורן גרוס, שקד דגן, אילית מרום, סתיו מרין ויגאל פורמן, מציעה הצצה אל הצד הגרוטסקי והאלים של הישראליות. תנועת חדות, ריטואלים לכאורה פולקלוריסטיים כמו ריקודי עם שהופכים למחול פולחני על גבול הזדוני ויוצרים ביחד דביק וחונק שטומן בחובו בדידות וחוסר תוכלת. עבודתה של רוטנברג מפרקת מיתוסים ישראלים"
(מרב יודילביץ, YNET )
קונטרפונקט
" בני הזוג יושבים על אותו מושב ליד הפסנתר ונגינתם מבטאת את הלכי הרוח במערכת היחסים. יש משהו מרענן לראות רקדנים שגם מנגנים בו-בזמן. לפעמים הם מקישים בכפות הרגליים וכל הגוף נזרק על הקלידים "
(רות אשל, הארץ)